הדברת נמלים מכל הסוגים

מבנה גופו של החרק ומחזור חייו

למרות ההבדלים הגדולים בין יתוש לתיקן – בגודל, במראה ובדרך החיים, ניחנו שניהם, ועוד למעלה ממיליון מינים של פרוקי רגליים מכל קצוות תבל, בכמה תכונות זהות לחלוטין, המשייכות אותם לקבוצה הגדולה ביותר בעולם החי – מחלקת החרקים.
החרקים קיימים על פני העולם זה מאות מיליוני שנים. השפעתם על הסביבה ועל האדם לחיוב ולשלילה היא מכרעת. הדבורים לדוגמה, יחד עם מיני חרקים אחרים, הם חוליה חשובה מאוד בהאבקת צמחי בר וגידולי שדה,

הדברת דבורים מפרחים

דברות דבש על פרח

ומנגד הארבה מכלה שדות חקלאיים שלמים. רימות של זבובי בשר מצליחות לרפא פצעים מוגלתיים ולהעלים מעל פני האדמה פגרים, ואילו זבובי הבית מהווים וקטורים למחלות שונות המועברות לאדם ולחיות המשק – ואלו הן רק שתיים מתוך אין סוף דרכים שבהן משפיעים החרקים השונים על הסביבה ועל האדם.
הכרת מבנה גופם של החרקים ותכונותיהם הבסיסיות הקשורות להתפתחות ולהתרבות, וכן לצרכיהם הקיומים – הם המפתח למלחמה המוצלחת בהם.
החשיבות הרבה בהכרת תכונות אלה היא קריטית למדענים השונים, למדבירים ולציבור הרחב כאחד. בזכות היכרות זו ניתן לפתח חומרי הדברה, ומכשירים שונים המיועדים להדברה, להשתמש בהם ביעילות ובדרך שלא תהפוך אותם לחרב פיפיות, וחשוב מכול – לתכנן או לשנות את התנאים הסביבתיים המאפשרים לחרקים מזיקים לפעול במקום מסוים.
מבנה גופם של החרקים, תכונותיהם ויכולותיהם השונות ריתקו את האדם מאז ומעולם, ואכן העניין הרב שעוררו החרקים בקרב האדם גרר אחריו מחקרים רבים שאפשרו לאדם להכיר את אורחות חייהם ואת מבנה גופם באופן יסודי ומעמיק מאוד.
באופן מפתיע, למרות החשש הגדול מפניהם בקרב הציבור, קיים פער אדיר בין הידע האקדמי הרב הקיים על אודות החרקים, לבין הידע הקיים בנושא בקרב הציבור הרחב, וחמור מכך – בהתייחסות של הרשויות השונות, של גורמים מוניציפליים ומסחריים ושל הציבור בכל הנוגע לפעולות המניעה המתבקשות נגד החרקים.
פרק זה ייתן לקורא את הידע הבסיסי על מבנה גופם של החרקים ועל תכונותיהם הבסיסיות, ההופכות אותם לבעלי חיים מיוחדים ועוצמתיים כל כך, וישמש כלי עזר להבנת הפרקים העוסקים בנושא החרקים. כל הרוצה להרחיב את הידע שלו בנושא מבנה גופם של החרקים מעבר לכתוב בפרק זה, מוזמן לעיין באנציקלופדיה החי וצומח של ארץ-ישראל בכרך 3 העוסק בנושא חרקים, בספרות הרבה העוסקת בתחום, או בפרסומים הרבים בנושא ברשת האינטרנט.

דבורה על חלון

צרעת פלך

מעטה גופו של החרק (קוטיקולה)

מעטה גופו של החרק קשיח והוא משמש שלד חיצוני, שאינו יכול להימתח בדומה לעורם של היונקים.
כדי לגדול משיל החרק את מעטה גופו (בדומה לנחש המשיל את עורו) ומתמתח

5359_1

תיקן גרמני לאחר התמנשלות, הנשל בצד ימין למעלה

כעבור זמן קצר עורו מתקשה, ושוב הוא אינו גדל עד להשלת מעטה גופו בפעם הבאה.
תהליך זה נקרא התנשלות, ומעטה גופו של החרק נקרא קוטיקולה.
גופם של כל מיני החרקים מחולק לשלושה חלקים – ראש, חזה ובטן.

ראש

בראש החרק נמצאים: העניים, המחושים על צורותיהם השונות, וגפי הפה שהותאמו לאופן שבו החרק ניזון, לדוגמה: גפי הפה של היתוש הפכו לחדק המאפשר לו למצוץ דם מקורבנותיו, ואילו גפי הפה של התיקן מאפשרות לו לכרסם מזון מוצק.

חזה

בחזה ממוקמות שני זוגות כנפיים ושש רגליים.

יכולת התנועה

הכנפיים

8719_1

נמלת כידן, זכר במעוף כלולות

חלק ממיני החרקים עפים בעזרת ארבע כנפיהם, ואילו אצל מינים אחרים משמש זוג כנפיים אחד לתעופה, ולזוג הכנפיים השני ייעוד שונה; למשל אצל זבוב הבית משמש זוג הכנפיים השני כמשקולות העוזרות לו לתמרן ולברוח מאויביו הרבים. אצל חלק ממיני החרקים התנוונו הכנפיים לחלוטין והם אינם עפים, כמו הפרעושים לדוגמה.

הרגליים

לחרקים סוגים שונים של רגליים המותאמות לאופן שבו הם חיים.
סוג אחד הוא רגלי ציד, כמו רגליו הקדמיות של גמל שלמה, המשמשות אותו לציד;
סוג אחר הוא רגלי קפיצה, המשמשות את הפרעושים לקפיצה;
וסוג נוסף הוא רגלי ריצה, כמו רגליו של התיקן, המשמשות אותו לבריחה מאויביו ולהליכה לטווחים ארוכים.
יכולת התנועה של החרקים מתגמדת לעומת יכולתו של האדם להעבירם אל כל קצוות תבל באניות, במטוסים, במשאיות וכמובן גם בסל הקניות.

בטן

הבטן של החרק נפרדת מהחזה ועל חלקה התחתון ניתן לראות, בדרך כלל בבירור, קווי רוחב הנקראים סגמנטים.
חלוקת הגוף לשלושה חלקים מאפשרת להבדיל בקלות בין חרק ובין פרוקי רגליים אחרים. למשל עכבישים שלהם שני חלקי גוף ראשחזה ממנו יוצאות ה4 זוגות רגליים ובטן.

חום גוף

חום גופם של החרקים מושפע מהטמפרטורה הסביבתית. בניגוד ליונקים, החרקים אינם יכולים ליצור את חום גופם ואינם יכולים לקרר אותו בדומה ליונקים. לכן במהלך החורף רמת הפעילות של מיני חרקים רבים יורדת, והם מפסיקים את פעילותם עד לעליית הטמפרטורה באביב; ומאידך, בימי הקיץ החמים אנו זוכים לשקט יחסי, שכן חלק גדול מהחרקים המטרידים אותנו, כמו זבובים למשל, מתים עקב החמסין או מסתתרים מפני החום.

מחזור החיים

מחזור חייו של החרק מחולק לשלושה או ארבעה שלבים, שבמהלכם הוא מתפתח משלב הביצה ועד לחרק הבוגר. כל שלב נקרא גלגול.

תהליך בן ארבעת השלבים – גלגול מלא

שלב ראשון – ביצה מוטלת על ידי החרק בסביבה שהזחל יכול למצוא בה מזון.
שלב שני – מהביצה בוקע זחל הניזון ממזון ייחודי בהתאם למינו. למרות שמעטה גופו גמיש, מוגבל הזחל ביכולת הגדילה שלו, וכדי לגדול הוא משיל את עורו בין שלוש לחמש פעמים, בהתאם למינו. גיל הזחל נקרא דרגה והוא אינו נמדד במספר הימים שהזחל חי אלא במספר ההתנשלויות שהזחל עבר.

דבורים על דבשה

צרעות מזרחיות, (דבורים) קן בתחילת דרכו

שלב שלישי – גולם; לאחר שהגיע הזחל לדרגתו האחרונה, הוא עובר למצב של גולם. הזחל עוטה על עצמו מעטה קשיח עשוי קוטיקולה או קורים, אינו ניזון, וברוב המקרים הוא חסר תנועה. בדרגה זו עובר החרק תהליך שינוי צורה הנקרא מטמורפוזה, רקמת גופו מומסת ונבנית מחדש בצורתו של החרק בוגר.

 

שלב רביעי – בוגר; מהגולם בוקע החרק בצורתו המוכרת לנו. בגלגול זה החרק אינו גדל יותר ולכן אינו עובר התנשלות, ועיסוקיו החשובים ביותר הם להתרבות, להתפשט ולכבוש שטחים חדשים, לאכול, ובחלק מהמקרים גם לעצבן, להפחיד, ולהזיק לאדם ולחיות גדולות אחרות.

תהליך בן שלושה שלבים – גלגול חסר

גלגול ראשון – החרק מטיל ביצה שבוקע ממנה הזחל הדומה בצורתו לחרק הבוגר המוכר לנו אך הוא קטן יותר וללא יכולת התרבות. החרק מתחיל להתפתח תוך כדי התנשלות ולפתח את אברי הגוף שלו בין התנשלות להתנשלות, עד הגעתו לבגרות. המעבר בין הגלגולים השונים בחרק בעל הגלגול החסר אינו ניתן לאבחנה בקלות והוא אינו רלוונטי במיוחד מכיוון שהחרק ניזון מאותו המזון וחי באותו האופן ובאותו המקום לאורך כל שלבי ההתפתחות, בניגוד לחרקים בעלי הגלגול המלא שבכל שלב התפתחות הם חיים סביבה שונה וניזונים ממזון אחר.

 

תהליך זה מאפשר לנו לראות חרקים מאותו מין בגדלים שונים (דרגות התפתחות שונות) כשלעתים הם שונים בצורתם או בצבעם. הדוגמה המוכרת ביותר לחרק בעל גלגול חסר היא התיקן שאנו פוגשים לעתים קרובות בביתנו, ואנו ניתקל בו בגדלים שונים ובגוונים שונים אך במראה כללי דומה.

[תמונה לא תקינה באתר הישן]

תיקנים אמריקאים בוגר ודרגות צעירות

השפעת הסביבה על מחזור החיים

ההתפתחות בקרב היונקים נעשית על ציר הזמן, מרגע הלידה ועד לבגרות. עם הזמן מתפתח גופו של היונק, ובכל גיל באות לידי ביטוי תכונות נוספות. תהליך זה אינו ניתן לעצירה ואפילו לא להאטה. אצל החרקים, לעומתם, לגיל הכרונולוגי יש פחות משמעות, וההתפתחות נעשית בגלגולים ובדרגות התפתחות המושפעות מהטמפרטורה ומכמות המזון הזמין. הפרעוש לדוגמה, שהוא חרק בעל גלגול מלא, יכול להשלים את מחזור חייו בתנאים טובים בתוך כשבועיים, וכשהתנאים לרעתו והטמפרטורה מתקררת או שאין בסביבה פונדקאים מתאימים – הוא מאט את משך ההתפתחות שלו ויכול להישאר בדרגת הגולם כשנה, עד להופעתם של פונדקאים בסביבתו. דוגמה נוספת היא זבוב הבית, שבתנאי טמפרטורה טובים מצליח להשלים את מחזור חייו מביצה ועד לחרק הבוגר והמעצבן בתוך פחות מעשרה ימים, וכשהטמפרטורה יורדת, מואט קצב ההתפתחות שלו למשך שבועות ארוכים.

כוחם הבלתי מוגבל של החרקים נובע משילוב בין כמה וכמה תכונות:

מחזור החיים קצר

התכונה המרכזית ההופכת את החרקים לבעלי חיים עוצמתיים כל כך היא מחזורי החיים הקצרים שהם ניחנו בהם. לדוגמה, זוג זבובי בית שהטיל במשך חייו כ-1500 ביצים, בהנחה שמתוך מחצית מהביצים יבקעו נקבות פוריות, יזכה לראות בערוב ימיו, כעבור חודש, כ-843,750,000 "נינים". מה שנותר לאדם לעשות אל מול קצב ההתרבות המהיר הזה הוא לדפדף במהירות לפרק הזבובים, לפעול בהתאם להנחיות הכתובות בו, ובמקביל לקוות שהחמסין הראשון של הקיץ יקטול את רובם. קצב ההתרבות המהיר של הזבובים אולי חריג אפילו ביחס לחרקים אחרים אך חלקם לא נופלים ממנו בהרבה.

תת התמחות = הישרדות / אם אין זרעים אוכלים קמח

יכולת הלמידה של החרקים בהשוואה ליונקים ולעופות היא נמוכה מאוד, אך כפיצוי התמחה כל מין של חרקים לחיים בתנאים בסיסיים מאוד, ומצליח למצוא לעצמו מענה לצרכיו מבחינת מזון ומקומות המתאימים להתרבות. כאשר התנאים בסביבה אינם לטובתו של חרק ממין מסוים, מצטמצם היקף אוכלוסייתו וקצב התרבותו מואט, אך כשהתנאים משתפרים, המזון מצוי בשפע והטמפרטורה מתאימה – מתמלאת הסביבה בחרקים מאותו המין בתוך שבועות ספורים. האדם מאכסן מגוון גדול של מזון, לתקופות ארוכות, וכך נוצרת לחרקים, כל אחד בהתאם למינו ולהתמחותו במזון מסוים, האפשרות לנצל את מלאי המזון הבלתי מוגבל של האדם.

עמידות לרעלים

העמידות לרעלים היא אחת מהדוגמאות הממחישות את עוצמתם של החרקים: בתוך כמה עשרות שנים הצליחו חרקים שונים לעקר כמעט לחלוטין את כלי הנשק היעיל ביותר שהפעיל נגדם האדם. יכולתם של החרקים לפתח עמידות לרעלים מבוססת על שילוב בין כמה גורמים, שהעיקרי בהם הוא מחזור חיים קצר. התפתחות העמידות לחומר הדברה מבוססת על השונות הגנטית הקיימת אצל מספר קטן של פרטים מאותו מין של חרק שנגדו מופעל חומר ההדברה, המאפשרת להם לשרוד לאחר הריסוס; החרקים ששרדו את הריסוס העבירו לצאצאיהם את אותן תכונות שאפשרו להם לשרוד אל מול חומר ההדברה וכך מתפתחת אוכלוסיה העמידה לחומרי הדברה.
החרקים המצטיינים ביכולת העמידות לרעלים הם יתושים וזבובים, המצליחים לפתח עמידות לחומרי הדברה המופעלים נגדם בתוך מספר שנים בגלל קצב ההתרבות מהיר ומחזורי חיים קצרים.
משמעות העמידות לרעלים היא שאדם נאלץ לגדיל את כמויות חומרי ההדברה בהם הוא עושה שימוש ולהעלות את ריכוזם עד שהם מאבדים מיעילותם, ואז יש צורך בפיתוח חומר הדברה שחדש שגורלו יהיה דומה.

עקיצות

כאילו כדי להוכיח את קטנות האדם מול החרקים, התברכו חלקם ביכולת התגוננות מהטובות ביותר הקיימות בטבע. וחלקם מצוידים ברעל המשמש להתגוננות ולציד. חרקים אלה, אשר שמם מוכר בכל עולם החי, מצליחים לעמוד פנים מול פנים מול אויביהם ולהגן על עצמם בעקיצות מכאיבות. כל עוד נתונה בידי האדם האפשרות לסגת, יסתיים המפגש ללא נזקים כבדים לאף אחד מהצדדים, אך מינים מסוימים של חרקים, כמו נמלת האש אשר מתפשטת במהירות בעולם ונוהגת לחיות בתוך יישובים – עשויות לגרום לפגיעה קשה באדם, עד כדי שיבוש אורח חייו התקין, מכיוון שהיא מתפשטת במקומות שהיא מגיעה אליהם, באופן יסודי, וגרוע מכך היא נמשכת למשכנות האדם ופשוט אין לאן לברוח ממנה מאחר שהיא נמצאת כמעט בכל מקום.

[תמונה לא תקנה באתר הישן]

עקיצות של פרעוש

העברת מחלות

כל יכולותיהם של החרקים להזיק לאדם – בעקיצות, בפגיעה ברכוש או במזון מתגמדות נוכח יכולתם של מיני חרקים מסוימים להעביר מחלות לאדם ולחיות המשק. יכולת זו עיצבה את פני המין האנושי, תוך כדי גביית חייהם של עשרות ואולי מאות מיליוני בני אדם במהלך ההיסטוריה. האדם, למרות כל מאמציו ויכולותיו, טרם מצא את הדרך להבטיח את עצמו מול פוטנציאל הפגיעה ההרסני הטמון ביכולת הפצת המחלות של החרקים, הדוגמה קשה ביותר ליכולת זו היא המגפה שחורה שהשתוללה באירופה בתקופת ימי הביניים שבמהלכה מתו ממחלת הדבר שהפיצו פרעושים עשרות מיליוני בני אדם, וגם כיום קוטלים יתושים מיליוני בני אדם בכל שנה כשהם מפיצים את מחלת המלריה ומחלות קטלניות אחרות.

 

כל אחד ממיני החרקים שקיבל מקום של כבוד בספר זה ניצל בדרך זו או אחרת את מבנה גופו ו/או את אחת מתכונותיו בכדי להפוך למזיק לאדם. ההיכרות הבסיסית עם תכונותיהם השונות של החרקים, עם מחזור חייהם, ועם מבנה גופם – יכולה לסייע לכל אדם לזהות את פעילותם של החרקים ולהבין את משמעותה, או מנגד, לצפות את בואם מבעוד מעוד ולהיערך לצמצום נזקיהם לרכוש או את פגיעתם באדם, גם ללא שימוש בחומרי הדברה.