הדברת מזיקים – על מה בעצם נלחמים ולמה?

החלוקה לקבוצות

האדם נוהג לחלק את בעלי החיים שהוא פוגש בסביבתו לקבוצות, חלוקה זו מאפשרת לציבור הרחב, למדענים, ולרשויות השונות להחליט כיצד לנהוג בבעלי חיים הנמצאים בסביבתנו, האם לאמץ אותם בחום אל לבינו, לברוח מפניהם כל עוד נפשנו בנו, להילחם בהם מלחמה חסרת פשרות או לאפשר להם להמשיך לחיות את חייהם. לחלוקה זו חשיבות גדולה כשאנו רוצים להגן על עצמנו ורכושנו מפני המזיקים השונים, ובמיוחד כשאנו מדברים על הדברת מזיקים. אז בואו נבדוק את הנושא מבראשית – הדברת מזיקים – על שום מה ולמה?!

ללא היכולת לשייך בעלי חיים לקבוצה המתאימה להם אנו עלולים לקבל החלטות מוטעות שחלקם עשויות לגרור פגיעות קשות ביותר בסביבה, בנו או ברכושינו. ההחלטות יכולות לבוא לידי ביטוי בהדברת בעלי חיים המועילים לאדם ולסביבה או בהתעלמות ממזיקים הפועלים לנגד עינינו. האדם חילק את המזיקים הפוגעים בו ל 4 קבוצות שונות, בהתאם לתחום בו הם פועלים, חלוקה זו יוצרת הפרדה גם בשיטות הטיפול ובחומרי ההדברה, ברישוי הנדרש לביצוע עבודת ההדברה, וברישוי הניתן לחומרי ההדברה ולרשאים להשתמש בהם. החלוקה לקבוצות יוצרת מכנה משוטף בין מיני בעלי חיים שאין בניהם שם קשר לדוגמה יונים זבובים וחולדות משתייכים כולם לקבוצת המזיקים התברואיים והמכנה המשותף בניהם הוא ששלושתם תלויים במבני האדם, באופן התנהלותו וברשיון שצריך בכדי להדבירם.

בסביבת האדם פועלים בעלי חיים רבים שאינם שייכים לאף אחת מארבעת מקבוצות המזיקים, וכל הרוצה לדעת מפני מי עליו להתגונן צריך להכיר קבוצות אלה.
ארבעת קבוצות המזיקים לאדם:

1. מזיקים רפואיים
   מזיקים רפואיים הם טפיליים, חרקים, או פרוקי רגליים אחרים, שחלק מרכזי ממחזור החיים שלהם או כולו מתרחש על גופו או בתוך גופו של האדם. הדוגמה המוכרת ביותר למזיק רפואי היא כינת הראש. המזיקים הרפואיים מתפתחים בתנאֵי היגיינה גרועים ובמקומות שהצפיפות בהם גבוהה. לעיתם גם בתנאים היגיינה טובים הם מצליחים להתרבות ולהפיץ עצמם. הטיפול במזיקים רפואיים מותר לרופא, או באמצעות תכשירים רפואיים מורשים.

2. מזיקים חקלאיים
מזיקים חקלאיים הם חרקים, פרוקי רגליים, יונקים, וציפורים, הפועלים בשדות חקלאיים. הטיפול כנגד מזיקים חקלאיים מתבצע על ידי החקלאי, באמצעות תכשירי הדברה חקלאיים המאושרים על ידי משרד החקלאות.

3. מזיקים וטרינריים
מזיקים וטרינריים הם חרקים, פרוקי רגליים ויונקים, הפוגעים בחיות המשק ובחיות מחמד. הטיפול במזיקים וטרינריים מותר למגדל, והוא מתבצע באמצעות תכשירים וטרינריים בלבד מאושרים על ידי השירותים הוטרינרים.

 

המזיקים החקלאיים והמזיקים הווטרינריים חיים חיי טפילות בדומה לאבות אבותיהם, והם הסתגלו לחיים לצד חיות המשק השונות ובינות גידולי השדה. הקפיצה שעשו המזיקים הווטרינריים והחקלאיים מהפונדקאי הטבעי שלהם לחיות המשק ולשדות החקלאיים, לא הייתה כרוכה בשינוי דפוסי התנהגות גדולים, והיא מבוססת על הגורמים הבאים:

1. הצפיפות שהפונדקאי החדש שלהם גדל בה בשדות (מונוקלטורה) ובמשק החי.
2. יכולתם להתפשט בעולם יחד עם הפונדקאי המבוית, ובעזרת מטוסים אוניות ומשאיות– למקומות שאין להם אויבים טבעיים.
3. מיצוי פוטנציאל ההתרבות בסביבה ללא אויבים טבעיים,
4. הימצאותו של מזון בלתי מוגבל המרוכז בשטח קטן.

4. מזיקים תברואיים
בעלי החיים מנצלים את תשתיות האדם ואת מזונו לקיום או להתרבות , וגורמים בדרך כלל נזק לתשתית או למזון, עד כדי כך שלעתים הם אינם ראויים לשימוש, במקרים אחרים, עצם נוכחותם של בעלי החיים מפריעה, מרתיעה או פוגעת בגופו של האדם. בעל חיים העומד באחד הקריטריונים הללו או בכולם נחשב למזיק תברואי. בשונה משלוש קבוצות המזיקים הקודמות, שהיקף אוכלוסייתן מבוסס על שיפור התנאים הטבעיים שהם חיו בהם מלכתחילה, בעיקר בהיבט של צפיפות הפונדקאי הטבעי שלהם או קרוב משפחתו שהאדם ביית, המזיקים התברואיים הם בעלי חיים שנטשו את סביבתם הטבעית ואת האופן שבו הם השיגו את מזונם, והצליחו להסתגל לחיים על בסיס התשתיות שבנה האדם, על מזונו המאוחסן והמעובד, או על דמו ועל דם חיות המחמד שלו.

 

נטישת סביבתם הטבעית והמעבר לחיים על בסיס תשתיות האדם, מאפשרים למזיקים התברואיים להתפשט על פני העולם כולו, יחד עם האדם שמספק להם תנאי מחיה טובים יותר מהתנאים שבהם חיו בסביבתם המקורית. הבנת חשיבות המרכיב הסביבתי בלחימה נגד המזיקים התברואיים היא המפתח לביצוע פעולות מניעה והדברה יעילות נגדם לפני שמתחילים בהוצאה לפועל של הדברת מזיקים .

קבוצות בעלי חיים אחרים

בסביבה חקלאית, כפרית, ועירונית, וכן בשטחים פתוחים, קיימים סוגים שונים של בעלי חיים יונקים, ציפורים, זוחלים, חרקים, פרוקי רגליים שונים ודו-חיים, שאינם פוגעים באדם או ברכושו בשום צורה; רובם ככולם יברחו כל עוד נפשם בם בכל מפגש עם האדם, את חלקם נפגוש בבתינו לאחר שנקלעו אליו במקרה, ואת חלקם האחר נפגוש בחצר ביתנו, שהיא חלק מסביבתם הטבעית, בין אם נרצה בכך או לא. לפני שאתם מרססים, מועכים, יורים, מקצצים עם טוריה או נכנסים למלחמת התשה רווית כימיקלים, נסו לזהות את בעל החיים ולהבין אם הוא מזיק לכם בדרך כלשהי או שהוא נקלע למפגש אתכם בעל כורחו.

אם בעל החיים לא זכה "ביושר" בפרק בספר זה, גם אם הוא מתגונן בנשיכות, עקיצות או הכשות, סביר להניח שהוא לא מזיק תברואי ואין לו שום כוונה לפגוע בכם או ברכושכם, וייתכן שהוא מעיד על כך שבסביבת המגורים שלכם הטבע מגיע עד לחלון ביתכם; לכן תנו לו לחיות את חייו, ויתכן שהוא יגמול לכם על כך.

יונקים

כל סוגי היונקים, למעט עכברים וחולדות, אינם נחשבים למזיקים תברואיים ולכן יש להימנע מלפגוע בהם. חלקם הגדול של יונקי הבר בישראל נחשבים לחיות בר מוגנות ולעתים הם נמצאים בסכנת הכחדה. לכידה, ציד, או הרעלה של חיית בר, גם אם היא גורמת לנזק או למטרד, תיעשה רק לאחר קבלת אישור מרשות שמורות הטבע ובהנחיית פקח מטעמה.

ציפורים

יונת הבית, צוצלות, ודרור הבית מקננים במבנים וגורמים לנזק למבנה ולהעברת קרציונים ומחלות נוספות, והם נחשבים למזיקים תברואיים. כל שאר מיני הציפורים לא נחשבות למזיקים תברואיים, וחלקם הגדול נחשבות למוגנות על פי חוק, או מועילות לאדם. לכידה, ציד, או הרעלה של ציפור שאינה יונה או דרור הבית, גם אם היא גורמת לנזק או למטרד, תיעשה רק לאחר קבלת אישור פקח רשות שמורות הטבע.

זוחלים

אף לא אחד ממיני הזוחלים בישראל נחשב מזיק תברואי, ולכן גם אם מדובר בזוחל ארסי אין לפגוע אלא לאפשר לו להמשיך בדרכו, או להזמין לוכד נחשים בעל רישיון מטעם רשות שמורות הטבע, כדי להרחיק את הנחש מביתכם בצורה בטוחה לכם ו…לנחש.

דו-חיים

צפרדעים, קרפדות ושאר דיירי השלולית אינם פוגעים באדם או ברכושו בשום דרך. חלקם נחשבים לחיות בר מוגנות, ואין לפגוע בהם או בבתי הגידול שלהם. הימצאותם של רוב מיני בעלי החיים המימיים בבתי גידול לחים יוצרת איזון טבעי ובמצב אופטימלי מונע התפתחות זחלי יתושים. בנוסף בית הגידול הלח גם אם הוא לא מוגדר כשמורת טבע מחייב התנהלות שלא תפגע בחי ובצומך שבתוכו כי חלקם מוגדרים כמינים מוגנים.

חיות רחוב

כלבים וחתולים משוטטים מוגנים על פי חוק צער בעלי חיים, ורק ללוכד חיות המוסמך על ידי הווטרינר המחוזי מותר ללכוד אותם.

חרקי גינה

חרקי גינה הם כל אותם חרקים ופרוקי רגליים שנפגוש בגינה. רובם אינם גורמים נזק לצמחי הגינה ואינם נחשבים למזיקים תברואיים או חקלאיים.
לעתים רחוקות מתעוררת בעיה עם חרקי גינה או פרוקי רגליים שונים, הפולשים לבית, בודדים או….בהמוניהם.

ניתן לבצע נגדם טיפולים סביבתיים, כגון שינוי צמחיית הגינה המהווה בית גידול או גורם משיכה לחרק המטריד. הצטיידות בסבלנות שאולי תאפשר למטרד להיפסק מעצמו. הקמת מחסומים פיזיים כגון רשתות על חלונות, ספי דלת, תעלות מים שיחסמו את מעבר החרקים הזוחלים, וכמוצא אחרון – ריסוסים. במידה ולצמחיית הגינה נגרם נזק על ידי חרקים יש להדבירם על ידי תכשירי הדברה הנמכרים במשתלות או בעזרתו של גנן.

כל פעולת הדברה המכוונת נגד בעל חיים שאינו נחשב למזיק תברואי, עשויה להיחשב עברה על חוק צער בעלי חיים או על חוקים להגנת חיות בר, ובחלק מהמקרים היא עשויה לפגוע בעולם החי באופן בלתי הפיך. כמו כן, הרעלת בעלי חיים שאינם נחשבים מזיקים תברואיים, באמצעות רעלים תברואיים, חקלאיים או וטרינריים – עשויה להוות עברה על החוק, ולרוב גם לא תצליח להרחיק את בעל החיים "המזיק" מהבית או מהחצר לאורך זמן, והיא עשויה לפגוע באופן קשה בעולם החי הקיים בסביבה. הדרך היעילה ביותר להרחיק בעל חיים כלשהו מסביבה מסוימת היא לבצע סדר וניקיון, ולהימנע מגידול צמחיית גינה סבוכה או מטפסת על קירות הבית, לרשת חלונות ולאטום סדקים בקירות.