ייעוץ למניעת מזיקים במוסדות ציבור

מזיקים תברואיים הם מיני חרקים, מכרסמים או ציפורים שהסתגלו לחיים בתוך המבנה, בתשתיות, בחצר, או במרחב ציבורי.

הסתגלות זו מאפשרת למזיקים התברואיים לנצל את תנאי המחייה המלאכותיים שיצר האדם לצרכי הקיום וההתרבות שלהם, תוך גרימת נזקים לתשתיות, לרכוש ומזון, למבנה עצמו או לפגיעה באדם על ידי הטרדה, הפחדה, תקיפה והעברת מחלות.

כדי שמזיק תברואי יפעל במבנה, בתשתיות, בחצר או במרחב ציבורי הוא צריך קיום של אחד מהתנאים הבאים, חלקם או כולם:

  1. גורם משיכה – מחסה או מזון
  2. אפשרות כניסה – דרך דלתות וחלונות, פתחי מעבר תשתיות, סדקים בקירות או דרך פתחים שהמזיק יצר בעצמו.
  3. הזנחה או ג'אנק.
  4. שטחים מתים מבחינת בעל המבנה, צוותי האחזקה והמדביר

מה שיקבע בפועל כיצד יפעלו המזיקים ביחס לארבעת הגורמים האלה הם:

יעוד המבנה, שיטת הבניה בה הוא נבנה ואיכותה, רמת אחזקתו של המבנה ורמת המודעות והאכפתיות של בעל המבנה.

ניתן להגדיר תנאים אלה במושג 'קשר בין המזיק למבנה' – קשר זה בא לידי ביטוי באופן שונה בכל מבנה בהתאם לנקודות אחיזה שעל בסיסם המזיק פועל למשל: פתחים בקירות, תקרות מונמכות, מסלעות, מערכות ביוב, מערכות תשתית שמשמשות גם לחדירה לתוך מבנים דרך פתחי מעבר תשתיות בקירות וגם כמחסה, הצטברות ג'אנק בחצר או במבנה, מערכות הניקוז וכו.

ככל שקשר זה יהיה חזק יותר כך תהיה אוכלוסיית המזיקים גדולה יותר, ויעילות פעולות ההדברה תפתח.

במקרים קיצוניים בהם הקשר בין המזיק למבנה חזק עקב ריבוי נקודות אחיזה במבנה פעולות ההדברה יאבדו לחלוטין את יעילותם וללא ביצוע פעולות שיפוץ ואחזקה לא ניתן יהיה לפתור את בעיית המזיקים.

מזיקים תברואיים במבנים וחצרות, בתשתיות עירוניות ומרחבים ציבוריים

המזיקים התברואיים פועלים במרחב הציבורי ובתשתיות העירוניות ומשם מתפשטים לתוך מבני מגורים, מבני ציבור ומבנים למסחר ולתעשייה, לאחר שהמזיק התברואי חדר למבנים וחצרות מתפתחת לעיתים קרובות אוכלוסיית מזיקים שמשפיעה על שכנים ועל המרחב הציבורי, למשל יתושי טיגריס אסייני שמתפתחים במקווי מים קטנים בחצרות ומתפשטים לחצרות שכנות ולמרחב הציבורי, יתושי קולקס וחולדות שמתפתחים באתרי בנייה ועשויים להוות מפגע חמור על פני שכונות שלמות,

חולדת החוף שפועלת במערכת הביוב העירונית ומשם חודרת לתוך מבנים ותשתיות נוספת דרך אסלות ודרך מחילות תת קרקעיות שהיא חופרת ממערכת הביוב לתוך מבנים.

יכולתם של המזיקים התברואיים לנוע בין המרחב הציבורי והתשתיות העירוניות לבין מבני מגורים ומבני תעשיה ומסחר וחצרותיהם ומשם לחזור אל המרחב הציבורי יוצרת מעגל פעילות שכדי לעצור אותו הרשות המוניציפאלית צריכה ליצור תוכנית עבודה שנתית התייחס לכל מרחבי המחיה הקיימים בשטחה תוך הגדרת את הגורם האחראי ומזיקי מטרה שאליהם צריך להתייחס הטיפול.

תוכנית העבודה צריכה לכלול פעולות מניעה בשלב תכנון ובניית מבנים ובאחזקתם, ושיטות ניטור והדברה לכל אחד ממזיקי המטרה, בנוסף על תוכנית העבודה לכלול פעולת הסברה ואכיפה לציבור ולמחזיקי השטח – בעלי בתים פרטיים וועדי בתים משותפים, מנהלי אחזקה של מבני תעשיה ומסחר, דגש מיוחד לבסיסי צה"ל, מתקני תקשורת וחשמל, תחנות ומסילות רכבת, אוניברסיטאות שדות חקלאיים ורשויות מוניציפאליות שכונות.

תיקי הדברה ותוכניות עבודה למניעה ניטור והדברה

כדי לנהל את ההתמודדות מול מזיקים התברואיים במרחב המוניציפאלי יש ליצור תיק הדברה ראשי ותיקי הדברה משניים לכל אחד ממרחבי המחייה, למחזיקי השטח ולמזיקי המטרה. תיקי ההדברה יכלול את הפעולות והתייחסות לנושאים הבאים:

  1. ביצוע סקר מזיקים וסקר תשתיות ראשוניים והגדרת מזיקי מטרה והגדרת הקשר שלהם למבנה, לחצר, לתשתית או למרחב הציבורי. ביצוע סקרי המשך שוטפים או מעמיקים בהתאם לצורך.
  2. יצירת תוכנית ניטור הדברה שוטפת כנגד מזיקי המטרה אשר פועלים או צפויים לפעול במבנה ובחצר, בתשתית או במרחב הציבורי והתאמת שיטות הניטור והדברה קיימות או פיתוח שיטות מניעה ניטור והדברה בהתאם לצורך. תוכנית הניטור והדברה צריכה להיות חלק מרכזי בתיקי הדברה.
  3. יצירת נהלי עבודה ונהלים לניטור והדברה למחלקת ההדברה או למדביר המטפל ביחס לכל אחד מזיקי המטרה.
  4. אכיפת חובת טיפול תחת תיק הדברה על מחזיקים בשטח. תיק ההדברה של המחזיק בשטח צריך להיות מסונכרן לתיקי ההדברה העירוניים ביחס למזיקי המטרה ולעונות השנה וביחס לסקרי המזיקים והתשתיות.
  5. הגברת המעורבות של הגורמים שמשפעים על יצירת תנאי המחיה (נקודת הקשר בין המזיק למבנה) שעל בסיסם מתפתחים ופועלים המזיקים התברואיים.
  6. יצירת נהלי עבודה למניעת מזיקים למחלקת פינוי האשפה, מחלקת הגינון, מחלקת הביוב ונהלים לאכיפה למחלקת הפיקוח העירוני.
  7. הטמעת נושא מניעת מזיקים בתהליכי תכנון ובניה למגורים, למבני ציבור, לתשתיות ושטחים ציבוריים בישובים.
  8. יצירת מערך הסברה לעובדי הרשות ולתושבים והטמעתו באתר האינטרנט ובתוכנית העבודה השנתית של הרשות.
  9. הכשרת כוח אדם או התקשרות עם מדביר שיפעל ביחס לתיק הדברה
  10. הקצאת התקציב ומנגד התאמת תוכנית העבודה למגבלת תקציב במידה וקיימת