מלכודת חולדות

זיהוי וניטור סימנים לנוכחות מכרסמים בבית או בעסק

המכרסמים נוהגים להשאיר אחריהם סימנים רבים באזור פעילותם. זיהוי מוקדם של הסימנים יקטין את הנזק שיגרמו המכרסמים ואת משך הזמן שתחיו במחיצתם.

• גללים – גודל הגללים נע בין גרגר של אורז לחרצן של זית. צבעם ברוב המקרים שחור.

• סימני כרסום במזון ובחפצים שונים ברהיטים ובחלקי מבנה.

• רעש כרסום.

• כרסום חוטי חשמל והפסקות חשמל.

• רעש, ציוצים וצווחות, צעדים על תקרות ונפילת חפצים.

• סימני צעדים על משטחי אבק.

• פרטי לבוש ונייר המופיעים במקומות לא צפויים, למשל מאחורי רהיטים ובתוך תנורים, מדיחים, ומקומות מסתור אחרים המשמשים לבניית קִני המלטה.

• פחי אשפה ביתיים הפוכים ושאריות אשפה מפוזרות.

• כתמי שומן בצבע שחור בנקודות מעבר צרות.

• מצבורי מזון מכל הסוגים, שחולדות אוגרות לעצמן בתוך ארונות, מאחורי רהיטים ובמקומות לא צפויים.

• ריח מתקתק על גבול הצחנה.

• פתחי מחילות באדמה.

• המכרסם עצמו בפגישה חד-פעמית של שבריר שנייה או בפגישות קבועות במהלך היום והלילה.

 

משמעות כל אחד מהסימנים האלה בנפרד או כולם יחד – היא שייתכן שיש לכם חולדה בבית או בעסק, או שהייתה בעבר פעילות כזו במקום. הפעולה הראשונה שעליכם לבצע עם זיהוי הסימן הראשון היא לנקות אותו ולשמור את הסימנים בקופסת פלסטיק קשיחה במידת האפשר, לבצע ביקורת כעבור 24 שעות ולראות אם הסימנים מופיעים מחדש.

סימנים להתמודדות עם יותר ממכרסם אחד

המכרסמים חיים בקבוצות וייתכן מאוד שאתם מתמודדים נגד יותר ממכרסם אחד שחדר לבית או למשרד. יש משמעות גדולה לכמות המכרסמים שאתם מתמודדים נגדם – מבחינת שיטת ההדברה, משך הזמן הצפוי של פעולת ההדברה, עלותה, והנזקים שעשויים להיגרם לכם. טעות בהערכת כמות המכרסמים תאריך את משך פעולת ההדברה.

1. כמות גדולה של גללים ופיזורם על פני שטחים גדולים.
2. גודל גללים שונה.
3. המשך הופעת גללים לאחר לכידה.
4. לכידת גור או חלודה מניקה.
5. רעש של ציוצים וצווחות.

עכבר או גור של חולדה

גורי החולדות מתחילים להסתובב בשטח כמה שבועות לאחר ההמלטה, כשהם בגודל של אגס, ואדם לא מנוסה עשוי לזהותם כעכברים. חשוב לדעת להבדיל בין גורי חולדות לעכברים, מהסיבות הבאות:

1. אפשר להרעיל עכברים ללא חשש מריח פגרים, עקב משקל גופם הנמוך, ואילו הרעלת גורי חולדות עשויה לגרור ריח פגרים.
2. מלכודות דבק לעכברים אינן מתאימות לכידת גורי חולדות, מכיוון שהם מתנתקים מהן בקלות ונעשים זהרים יותר.
3. הגורים נוהגים לחדור לתוך מבנים בקבוצות.
4. גורי חולדות עשויים להפעיל מלכודות קטילה לחולדות ולצאת מהן ללא פגע או ללא הזנב, מכיוון שהמלכודת גדולה עליהם בכמה מידות. מאידך, מלכודות קטילה לעכברים לא בהכרח יהרגו גור של חולדה, וברוב המקרים הוא יצליח להתנתק ממנה. המלכודות היעילות ביותר ללכידת גורי חולדות הן מלכודות כלוב לעכברים.

הבדלים בין גור חולדה לעכבר

בדרך כלל הזיהוי ייעשה כשהגור נמצא בתוך המלכודת או כשהוא מת מהרעלה.

1. זנבו של עכבר בנקודת החיבור לגוף הוא בעובי מקרוני, והוא ארוך יותר מאורך גופו. זנבם של גורי החולדות (משני המינים) יהיה עבה יותר, וגס. זנבו של גור חולדת החוף יהיה באורך הגוף. זנבו של גור החולדה המצויה יהיה ארוך באופן משמעותי מגופו.
2. רגלי הגורים של החולדות משני המינים יהיו גדולות ביחס לגוף ומגושמות. רגלי העכבר יהיו קטנות ועדינות.
3. העניים של גור החולדה המצויה יהיו גדולות ובולטות ביחס לראשו.
4. האוזניים של גור החולדה המצויה גדולות מאוד, ובקיפול לפנים הן יכסו את עיניו.
5. משקלו של עכבר לא יעלה על 20 גרם. משקלו של גור החולדה יהיה בדרך כלל מעל 20 גרם.
6. לעכבר פרווה עדינה, ואילו לגורי החולדות פרווה גסה וארוכה.
7. בכל מקרה שנפל לידכם עכבר גדול, חי או מת, נסו לשמור אותו למדביר על מנת שיזהה בוודאות האם מדובר בעכבר או בגור של חלודה, ומאיזה מין החולדה.

חדפים, סליחה טעות בזיהוי (חד-אף)

חדפים הם משפחה של יונקים – הקטנים ביותר בעולם החי. הם דומים במראם לעכברים, אך למעט הדמיון, אין בינם לבין העכברים דבר מן המשותף. החדפים הם טורפים הניזונים מחרקים ומפרוקי רגליים אחרים. ניתן למצוא אותם לעתים בתוך בתים, אך הם אינם גורמים לנזק לאדם. קיימים מספר מיני חדפים בישראל, והמאפיין הבולט ביותר במראה שלהם הוא אפם הארוך והמחודד.
לעתים ניתן למצוא חדפים בתוך מלכודות דבק לעכברים שנדבקו אליהן חרקים, וסביר להניח שהעכבר שלכבודו הצבתם את המלכודת עדיין פעיל במקום. לכן יש להמשיך בפעולות הניטור וההדברה. הדרך היחידה למנוע מחדפים להיכנס למבנה היא לאטום אותו.

סביבת הפעילות

כל אחד ממיני החולדות פעיל בסביבה שונה. חולדת החוף פעילה במערכת הביוב ועל פני השטח, וחולדה מצויה פעילה על עצים, בעליות גג וכמובן גם על פני השטח. קיימת חפיפה בין שני המינים באזורי הפעילות שלהם, ולכן זיהוי מין החולדה עשוי לתת לכם מידע חשוב על האזור שצריך למקד בו את פעולות ההדברה. אם לכדתם חולדה או מצאתם פגר של חולדה, עליכם לנסות לזהות את מינו על פי הסימנים המופעים בתחילת הפרק, ולפעול נגדו בסביבת הפעילות האופיינית שלו.

חולדת העליות עולה לגג

החולדה המצויה קיבלה את הכינוי חולדת העליות, מאחר שהיא נוהגת לחיות בתוך חלל הגג של גגות רעפים ובחלקי מבנה גבוהים אחרים. יכולת הטיפוס והתנועה של החולדה המצויה על קירות מחוספסים ועל חוטי חשמל וענפים מאפשר לה למצוא תנאי מחייה מצוינים במקומות אלו, שם היא מוגנת מפני אויבים טבעיים, ומשם היא יורדת אל העם היושב בביתו וגורמת לו לנזקים. לעתים קרובות מתרכזת בגג רעפים אחד להקת חולדות המונה עשרות חולדות.

פעולות המניעה העיקריות נגד חולדת העליות הן:

1. טיח חלק על הקירות, שימנע מהחולדה לטפס על הקיר.
2. כריתת ענפי עצים הנוגעים בקירות המבנה או בגג.
3. טיפול מונע בתשתיות של חוטי חשמל ובתשתיות צמודות לקיר, שעליהן נעות החולדות ומטפסות.
4. יצירת דרך גישה מעשית לחלל הגג.

מערכת הביוב, חדירה דרך האסלה

משכנה העיקרי של חולדת החוף הוא במערכת הביוב. חולדות החוף נוהגות לצאת ממערכת הביוב לפני השטח דרך מכסי ביוב שבורים או דרך מחילות הנחפרות ממערכת הביוב אל פני השטח. כמו כן נוהגת חולדת החוף לטפס במעלה צנרת הביוב ולצאת דרך פתחי האסלות בתוך בתי מגורים צמודי קרקע. חולדות צעירות מצליחות לנוע בתוך צנרת החל מקוטר של 3/4 צול ולחדור לתוך בתים דרך פתחי הביקורת ברצפה, לאחר שהן מכרסמות את מכסי הפלסטיק.

גם מקרים אלה מתרחשים בדרך כלל רק בבתים צמודי קרקע. למרות הנגיעות המסיבית של חולדת החוף במערכת הביוב, החדירה לבתים דרך האסלה או דרך פתחי הביקורת היא נדירה באופן יחסי. לא ניתן לבצע שום פעולת מניעה סבירה כדי למנוע תופעה זו, וכאשר היא מתרחשת, יש לפעול באופן הבא:

1. יש להימנע מלסגור את מכסה האסלה, מכיוון שהחולדות יכרסמו אותו וייצרו לעצמן פתח מעבר, או שהן ירימו אותו ויידחקו פנימה, ותיאלצו לקנות מכסה חדש.
2. חלודות שיידחקו פנימה לתוך הבית לא יצליחו לברוח חזרה דרך המכסה הסגור כאשר תרדפו אחריהם, ואתם תתקעו אתן בתוך הבית.
3. יש להקפיד שדלת השירותים תהיה סגורה עד לפתרון הבעיה.
4. יש לבצע ביקורת לאיתור סימנים, ולפעול בהתאם להנחיות.
5. במקלטים שיש בהם שירותי "בול קליעה" או אסלות לא פעילות, יש לאטום את פתחי האסלה.
6. יש לפנות למדביר או לעירייה על מנת לבצע הרעלה במערכת הביוב.

שותפים לדרך – כלבים וחולדות

אחד הגורמים הראשונים למשיכת חולדות לתוך בתי מגורים הוא הכלב, או ליתר דיוק, מזונו. רבים מבעלי הכלבים נוהגים למלא את קערת האוכל של הכלב בכמות גדולה של מזון, מעבר ליכולתו של הכלב לכלה בארוחה אחת. בנוסף נהוג לאחסן את שק המזון באריזתו המקורית בצורה גלויה באחד מחדרי הבית, כשחלון החדר פתוח, על מנת לאוורר את החדר מריח המזון. החולדות, שמתקשות לעמוד בפיתוי המזון האיכותי, מצטרפות לסעודה, ולעתים הן אפילו עוברות לגור קרוב ככל הניתן לצלחת. הכלב, שהתרגל לחיי השפע, לא מרגיש שום צורך להתעמת עם החולדות התוקפניות והזריזות כדי להגן על מזונו. וכך לעתים מגיעות חולדות רבות בשעות הלילה על מנת לסעוד על חשבונכם, או שהן עוברות לגור אתכם בבית.

פעולות מניעה

1. יש להרגיל את הכלב לאכול בשעות קבועות, ולא להשאיר בקערה מזון שלא נאכל.
2. יש לאכסן את שק המזון של הכלב בדלי מפח, עם מכסה.[תמונה לא תקינה באתר הישן]

   [תמונה לא תקינה באתר הישן]

3. מקרים אלה מתרחשים גם בקומות גבוהות, בבניינים משותפים.
4. יש להתקין רשתות נגד חרקים על חלונות הדירה, שישמשו לניטור חדירת חולדות.
5. כאשר חדרה לבית חולדה, יש לבצע סריקה יסודית על מנת לאתר מחסני מזון שהחולדה יצרה ממזון הכלבים. איתור מחסני המזון יקצרו ברוב המקרים את משך פעולות ההדברה, מאחר שהחולדה הרעבה תנסה לאכול את הפיתיון במלכודת.

השלמה עם עובדה – החולדות גרות אתכם בבית או בעבודה

באופן מפתיע, לעתים קרובות אנשים מקבלים מצב שבו מכרסמים חיים אתם בבית או במקום העבודה, והם סובלים מנזקים לרכוש ולמזון, חיים בחרדות, מסתכנים בהידבקות במחלות שונות, ולמרות הכול – משלימים עם המצב, שלעתים נמשך שבועות, חודשים ואפילו שנים.

קיימים כמה תסריטים אופייניים להתרחשות בעיה זו:

1. התעלמות, הדחקה, או פירוש לא נכון של סימני המכרסמים המופיעים לנגד העיניים.
2. קיימות בעיות מכרסמים במקום העבודה, המעסיק לא מעוניין לטפל בהן משיקולים כלכליים, והעובדים נמצאים בין החולדה לסדן
3. בעיית המכרסמים מתרחשת בבית או במחסן, ובעל הבית נלחם בחולדות ומקבל תחושת הצלחה כשהוא לוכד מדי פעם חולדה, אך הבעיה נמשכת לאורך תקופות של חודשים ואפילו שנים.
4. אנשים עם בעיות נפשיות או זקנים עריריים, שמקבלים את המצב בהכנעה מתוך חוסר אונים, או מחוסר מודעות לסובב אותם.

בעיית מכרסמים בבית צריכה להיפטר בתוך מספר ימים לכל היותר, ואם לא הצלחתם להגיע לפתרון, עליכם לפנות למדביר.
במקום העבודה עליכם לדרוש מהמעסיק שלכם שיפנה למדביר באופן מיידי ובמידת הצורך יבצע פעולות מניעה הכוללות איטום, סדר וניקיון והעסקת מדביר באופן שוטף על מנת לפתור את הבעיה.

מתי לעבור מבנה או להשקיע בשיפוץ ובטיפולים סביבתיים?

פעולת הדברה הכוללת הפעלת מלכודות או שימוש ברעלים לא בהכרח תצליח לתת את המענה המלא לבעיית מכרסמים, גם אם היא מתבצעת באופן שוטף. אם אתם ממשיכים לסבול מבעיית מכרסמים במקביל לפעולות הדברה מוצלחות, יש לשקול ביצוע פעולות מניעה סביבתיות.

1. יש לבחון לעומק את דרכי החדירה של המכרסמים למבנה, ולשקול לבצע פעולות איטום.
2. יש לבחון את אפשרויות הטיפוס על קירות חיצוניים.
3. יש לבצע סדר וניקיון בחצר ובמבנה.

אם אינכם מצליחים להבין את הסיבה לבעיית המכרסמים המתמשכת, או שאינכם מסוגלים לבצע את פעולות המניעה הסביבתיות, הנכם נמצאים כפי הנראה בבעיה שאין לה פתרון ויש לשקול לבצע שיפוץ כללי למבנה או אף לעזוב אותו.

קרבות על טריטוריה

קרבות על טריטוריה מלווים את האדם משחר ההיסטוריה, ובאופן מפתיע על פי דווחי לקוחות ועל פי תצפיות ובחינת הנושא לעומק, גם החולדות נלחמות באדם על טריטוריה, ולעתים אף מצליחות להרחיק אנשים מבתיהם בקרבות הטריטוריה הללו, והן גורמות לאנשים לעזוב את בתיהם לזמן קצר ולעתים רחוקות אף לצמיתות.
לרוב, התגובות הקיצוניות של האדם מבוססות על מפגש עם החולדה, פנים מול פנים, או בעקבות סימנים שחולדות משאירות אחריהן בבית. לעתים מדווחים לקוחות על חולדות שלא ברחו במפגש אתם, ואפילו ביצעו מצגי איוּם.
מאחר שחולדות הן חיות טריטוריאליות והן נוהגות להסתכן ולחיות בתוך משכנות האדם, לעתים, כאשר הן צריכות להגן על גורים, או כשאוכלוסייתן במקום גדולה, ויש להן ביטחון עצמי רב, או אם הצלחתם, בלי שהתכוונתם לכך, לדחוק את החולדה לפינה והיא נתקעה ללא יכולת לברוח – במקרים אלו הן מאיימות על מנת לגרש את האדם ולברוח. בין אם תחושתכם נכונה או מוגזמת, מדביר המצויד בפנקס חשבוניות ישמח להגיע ולהרוג את החולדה האמיצה או החצופה.
לחבר לפרקון תקיפת חולדות

פוטנציאל הנזק של המכרסם גדול מיכולותיו, כמה זה שווה לנו? וכמה זה עלול להיות שווה לנו

המכרסמים הם המזיק התברואי בעל פוטנציאל הנזק הגדול ביותר לאדם. נזקי המכרסמים נמדדים בעלויות הנזק הישירות הנגרמות כתוצאה מכרסום של מזון, של תשתיות חשמל ותקשורת, של אינסטלציה, ושל רכוש. אך פוטנציאל הנזק האמִתי נמדד בנזקים הנגרמים כתוצאה מכרסומים ­– שגוררים לעתים שריפות, קצרים בתקשורת, הצפות, אובדן ימי עבודה, פגיעה במכונות, אובדן כמויות גדולות של מזון כתוצאה מזיהום על ידי הפרשות, פגיעה באריזות מזון וכרסום המזון עצמו – וביכולתם להיות הגורם המרכזי בהפצת מחלות שעשויות להתפתח למגפות.
לכן, בהתייחסות לפעולות הדברה נגד מכרסמים, יש להביא בחשבון את פוטנציאל הנזק האדיר שהמכרסמים עשויים לגרום לכם, ומעבר לפעולות ההדברה הישירות נגדם, להשקיע בפעולות מניעה שוטפות, הכוללת ניטור, איטום פתחים, תכנון מבנים ותשתיות שיצמצם את נזקי המכרסמים, ופעולות הדברה וניטור שוטפות בהתאם לצורך, וללא קשר ישיר לרמת הנגיעות במקום.

מה ניתן ללמוד מגללים

הגללים הם הסימן האופייני ביותר לנוכחותם של המכרסמים, והם מעידים על האזורים שהמכרסמים פעילים בהם, על פי גודלם וצורתם, ניתן לזהות ברוב המקרים את מין המכרסם.

צבע הגללים

צבע הגללים של שלושת מיני המכרסמים הוא שחור.
גללים עם אבק עליהם מעידים על נגיעות ישנה, מלפני חודשים או שנים.
לעתים צבע הגללים משתנה בגלל המזון שהמכרסם אכל. הצבע הטוב ביותר שאפשר לצפות לראות הוא אדום או כחול. צבעים אלה מעידים שהמכרסם אכל את סעודתו האחרונה, רעל.

"מתי היא עשתה?"

גללים אשר הופרשו בשעות האחרונות יהיו לחים. הם יימעכו בלחיצה ולא יתפוררו.
גללים בני מספר ימים יימעכו ויתפרקו בלחיצה.
גללים ישנים יתפוררו בלחיצה.

גודל

גללי עכבר יהיו בגודל של גרגר אורז או פחות, והם יהיה מחודדים בקצותיהם.
גללי חולדה עשויים להגיע לגודל של חרצן זית.

גללים דומים

1. גללים של תיקן אמריקאי דומים בגודלם ובצורתם לגללים של עכבר, אך קצותיהם קטומים. לעתים גללי התיקן אינם חלקים ויש בהם שקעים קטנים.
2. גללים של שממיות דומים בגודלם ובצורתם לגלילי עכבר, אך באחד מהקצוות ישנו גוש קטן בצבע לבן. לעתים הגוש הלבן מתנתק מהגלל ומונח בסביבתו.
3. גללים של חרדון דומים בגודלם לגללים של חולדה וגם להם גוש לבן בקצה.

אורחת לרגע, ואתם ראיתם את הפגע

לעתים אתם עשויים לפגוש חולדה בתוך הבית, פגישה בארבע עיניים, לשבריר שנייה, או לראות סימן אחד ודאי של מכרסם, כמו גלל או מזון מכורסם, ואתם רוצים לפעול באופן מיידי. ייתכן שהחולדה גרה אצלכם בבית, וייתכן שפגשתם חולדה שנכנסה רק לרגע כדי לקחת משהו, והיא לא מתכוונת להישאר, אך אתם לצערכם פגשתם אותה, אז מה עושים?
הדבר החשוב ביותר שעליכם לברר הוא אם מדובר במפגש מקרי חד-פעמי או שהחולדה גרה אצלכם בבית. לשם כך עליכם לבצע חיפוש סימנים לפעילות מכרסמים בבית כפי שמופיע ברשימת הסימנים לפעילות מכרסמים. אם אתם מוצאים סימן אחד או יותר לפעילות מכרסמים, כפי הנראה המפגש לא היה מקרי, והמכרסם חי אצלכם בבית. אך אם אינכם מוצאים סימן לפעילות מכרסמים בבית, למעט המפגש עם המכרסם או הסימן הבודד, ניתן להניח שמדובר באירוע חולף. על מנת להיות בטוחים בכך, עליכם לנקות את הסימנים ולבצע ביקורות שוטפות בחיפוש אחר סימנים חדשים באותם מקומות. אם אינכם מוצאים אותם בימים שאחרי המפגש, ניתן לחזור לשגרה.

שביל טשטוש

על מנת לזהות אם יש פעילות של מכרסמים באזור מסוים בבית, ניתן לפזר אבקה על פני רוחב של מרצפת, מקיר לקיר, בנקודות שבהן למכרסם לא תהיה ברירה אלא לחצות אותם ולהשאיר סימני צעדים על האבקה. ניתן להשתמש בטלק, בקמח, או בכל אבקה אחרת שניתן לנקות בקלות מהרצפה.

מה לעשות כשרואים גללים

מיד עם זיהוי הגללים הראשונים, יש לנקות אותם בשואב אבק או במטלית לחה, ולשמור את חלקם למדביר, למקרה שתחליטו להזמינו בעתיד. יש לבצע סריקה יסודית בכל חלקי המבנה, הכוללת בדיקה בתוך כל הארונות והמגירות, מאחורי כל הרהיטים והציוד החשמלי ומתחתם. מטרת הבדיקה – לאתר מקומות נוספים שהמכרסם פעיל בהם. יש לבצע פעילות הדברה באמצעות מלכודות בהתאם להנחיות שיינתנו בהמשך. יש לבצע ביקורות יסודיות מדי יום במקומות שהגללים התגלו בהם על מנת לאתר גללים חדשים שיעידו על המשך פעילות מכרסמים במקום. אם לא נלכד מכרסם במלכודת, ובביקורת אינכם מזהים גללים חדשים, ייתכן שהגללים הם עדות לפעילות מכרסמים שהייתה בעבר, ושכרגע אין מכרסמים במקום. יש לקפל את המלכודות ולחזור לשגרה, אך להמשיך בביצוע ביקורות לאיתור גללים.
חשוב לדעת שעצם חיפוש הגללים עשוי לגרום לכם לפגוש את המכרסם פנים אל פנים. כל פעולת החיפוש צריכה להיעשות עם כפפות חד-פעמיות מגומי ועם מסכת אבק, על מנת להימנע מנשימת אבק על חלקיקי שתן יבש.
אם גיליתם גללים של חולדה או פיזור גבוה של גללים במבנה, סביר להניח שאתם מתמודדים עם יותר ממכרסם אחד, ומומלץ להזמין מדביר באופן מיידי על מנת לפתור את הבעיה.
אם נלכד מכרסם במלכודת, ואתם מממשיכים לראות גללים חדשים, או שבמקביל להפעלת המלכודת, המכרסם לא נלכד ואתם רואים גללים חדשים, יש להזמין מדביר. במקביל לחיפוש אחר גללים חדשים, יש לנסות לאתר את הפתח שדרכו חדר המכרסם למבנה, ולאטום אותו.

 

המלטה בתוך הבית

מכרסמים נוהגים להמליט בתוך בתים או במקומות מסתור על קירות חיצוניים, והסימנים המעידים על כך הם:

1. ציוצי גורים.
2. מציאת גורים בשלב שהם ללא פרווה.
3. מציאת נקודת ההמלטה בשלב ההכנות של האם.
4. לכידת חלודה בוגרת עם סימני יניקה על הפטמות.
5. לכידה של יותר מגור חולדות אחד בבית.
6. לכידת גור חולדות בעסק.

המשמעות של סימנים אלה היא שעליכם להתכונן למלחמה נגד כל אחד ואחד מהגורים, בדגש מיוחד על סימני ניטור של גללים אשר יעידו על סיום ההדברה. דגש נוסף הוא שימוש במלכודות מתאימות לגודל הגורים, קרי מלכודות כלוב לעכברים, או רעלים.